Search This Blog

Tuesday, January 17, 2017

עשור לאחר הפילוג: הירושה בסאטמר לקראת חלוקה?

עוד במהלך סוף שנותיו של כ"ק האדמו"ר בעל ה'ברך משה' מסאטמר זצ"ל, הפכו מלחמות הירושה בחסידות לעובדה מוגמרת ובפועל הלכה והתפצלה החסידות לשתי חצרות נפרדות, דבר שהפך לרשמי מיד לאחר ההסתלקות, כאשר חצר אחת בראשות הבן הבכור האדמו"ר מהר"א שמרכזה בעיר קריית יואל ואילו החצר השנייה בראשות הבן האדמו"ר מהרי"י שמרכזה בשכונת ויליאמסבורג.
מאז, במשך כעשור, שוררת יריבות מרה בין החצרות כשבין היתר ניצבים מספר נושאים מהותיים העומדים במחלוקת בין הצדדים.
בחודשים האחרונים ניסה הנגיד ר' בערל ווייס מלוס אנג'לס, הקרוב לשני האדמו"רים בסאטמר לנסות להשכין שלום או לפחות להוביל להסכם מסודר.
השמועות ברחוב החרדי בשבועות האחרונים היו על פריצת דרך ואפילו על מסיבת שבע ברכות משותפת בראשות שני האחים האדמו"רים.
אז נכון שנדמה שהשמועות היו מוקדמות אבל זיק של תקווה לשלום המיוחל ניתן לראות בפריצת דרך שהושגה בימים האחרונים בנוגע לשאלת חפצי הירושה והנכסים שהותיר אחריו האדמו"ר זצ"ל אביהם של האדמו"רים המכהנים.
השאלה הגדולה הינה האם ההסכמה המסתמנת על חלוקת חפצי הירושה תגרום לפריצת דרך גם בנושא ההסכם הכולל בין החצרות ותביא אולי לשלום המיוחל או שמדובר בנושא מקומי וטקטי שאינו משליך באופן רחב על מערכת היחסים העכורה בין הצדדים.
בכל אופן, חלוקת הירושה עצמה הינה סיפור מעניין ומפתיע כאשר לאחר עשר שנים הצליחו בחסידויות להגיע להסכמה ולפריצת דרך בנושא.
לפני כשבועיים, אחרי שנפגש הנגיד ווייס עם האדמו"ר מהר"א, מינה הרבי מצידו את איש אמונו ר' מאיר הירש מנהל מוסדות סאטמר בקרית יואל והאדמו"ר מהרי"י מינה לכך את יד ימינו הגבאי המיתלוגי משה פרידמן הידוע בכינוי "משה גבאי".
כידוע, האדמו"ר ה'ברך משה' מסאטמר זצ"ל שלח את ידיו לפני עלייתו לכס הרבנות גם במסחר והרוויח ממון המוערך בעשרות מיליוני דולרים ובעיקר השאיר אחריו חפצי ירושה ויודאיקה אותם ירש מאבותיו לבית סיגוט כמו גם מדודו האדמו"ר הדברי יואל מסאטמר זצ"ל.
אחרי פטירת האדמו"ר זצ"ל, האדמו"ר מהרי"י שנשאר להתגורר בוויליאמסבורג החזיק מטבע הדברים בדירת אביו וממילא שלט גם על כל הנכסים והירושות אותם לא חילקו.
אתמול יום שני הגיע הארגזים של כל חפצי הירושה לביתו של אב"ד וויען שהוחלט על ידי הצדדים שהוא יהיה השליש להחזיק בכל החפצים עד לחלוקה באופן שווה על פי דין תורה.
בימים הקרובים - באם לא ישתבשו הדברים ברגע האחרון, צפויים להגיע שני אנשי האמון שמונו על ידי האחים האדמו"רים, הנגיד ר' מאיר הירש והרב משה פרידמן, יחד עם שמאי מוסמך ויחלו בתהליך של חלוקת הירושה, עשור שנים לאחר פטירת האדמו"ר זצ"ל.
כעת השאלה המכרעת הינה האם הדבר ייצא אל הפועל ואם כן האם אכן צעד מכונן זה של פעילות מתוך הסכמה משותפת יוביל לצעדים נוספים ואולי אף לשלום המיוחל או שכאמור הכל יישאר בנושא הירושה המשפחתית ולא יתרחב לשלום כולל בין החצרות.

Monday, January 16, 2017

בית קפה משלם להשגחת כשרות 19 אלף שקל בשנה - וכמה משלם מפעל גדול?

הוצאות השגחת כשרות לשנה לעסקים נעות בין 7,700 שקל להפעלת דוכן לממכר מזון ל-297 אלף שקל למפעל גדול. העלויות אינן כוללות הוצאות כשרות אחרות, כגון קיום דיני כשרות, אלא רק תשלומים על אגרה ושכר למשגיחי כשרות - כך עולה מנתונים שהעביר המשרד לשירותי דת ונכללים במחקר שערכה נטע משה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, לקראת הדיון שנערך היום בוועדת הכלכלה.
במשרד לשירותי דת ציינו כי מדובר בעלות נמוכה ביחס להכנסת בית העסק. לפי המשרד, הכשרות היא דווקא מנוע צמיחה לעסק, שכן היא פותחת בפניו גישה לקהלים ושווקים גדולים. "ניתן לומר שההשקעה בתעודת כשרות נותנת לבית העסק תשואה של אלפי אחוזים", נמסר בתשובת המשרד לשירותי דת למרכז המחקר של הכנסת.
בית קפה משלם כ-19 אלף שקל בשנה להשגחה, אולם אירועים המיועד לעד 450 איש משלם 123 אלף שקל בשנה ואולם אירועים המיועד ליותר מ-1,000 איש ישלם 244 אלף שקל. בית מלון שבו עד 250 חדרים משלם 252 אלף שקל לשנה. עלויות אלה מגולגלות בסופו של דבר לצרכן.
על פי הדו"ח, בהתאחדות מלונות ישראל מציינים, כי עלות הכשרות מגיעה ל-4% מהמחזור ומסתכמת ב-330 מיליון שקל בשנה בכל הענף. אומדן זה כולל עלויות ישירות כתשלומים למשגיחים ולאגרה, ועלויות עקיפות כאחזקת שני מטבחים, הוצאת תעודת כשרות לפסח והוצאות לרכישת מוצרים כשרים.
מנכ"ל הרבנות הראשית, משה דגן, אמר היום בדיון בוועדת הכלכלה בנושא הכשרות כי  יש לקבוע שתי רמות כשרות ארציות אחידות - רגילה ומהדרין, במקום שלל הכשרויות הקיימות כיום. דגן התייחס לכך שבכל ישוב הרבנות קובעת את כללי ומחירי תעודת הכשרות, ואמר כי על הרבנות הראשית לא מקובל שלכל רבנות אזורית תהיה מדיניות משלה. הוא הוסיף כי הרב הראשי דוד לאו הקים ועדה שבחודשים הקרובים תפרסם המלצות סופיות לשיפור וייעול הכשרות.
לאחר שהוצגו נתונים, לפיהם על מעל 90% ממוצרי המזון ישנן כמה כשרויות - מה שמייקר את המצרך לבית העסק ומגולגל לצרכן - אמר כי הוא מקבל את ההערה לגבי כפל הכשרויות ובד"צים וכי "צריך לקבוע שתי רמות כשרות – בסיסית ומהדרין – ואני בטוח שכולם יתיישרו לפי זה". בדיון בוועדת הכלכלה, בראשות חבר הכנסת איתן כבל, אמר חבר הכנסת אלעזר שטרן כי "נושא הכשרות הפך שם נרדף לשחיתות" והוסיף, כי "לא ניתן לסמוך על הרבנות, כי היא מושחתת". לדבריו, במקרה הטוב פוגשים בתחום היעדר נהלים, ובמקרה הרע רווחים אישיים. שטרן הוסיף כי כמו שניתן להעניק כשרות בית יוסף אחת מירושלים לכל הארץ, כך ניתן להעניק כשרות רגילה אחידה, ולא לאפשר לכל מרחב מוניציפלי לאשר כשרות על פי דרישותיו היחודיות.
חברת הכנסת רחל עזריה סיפרה כי "ממסעדת אווזי בכרמיאל דרשו לממן שני משגיחים ביום בעלות של 18 אלף שקל בחודש לכשרות רגילה. בעל העסק הלך להשגחה חלופית, שילם 3,000-2,000 שקל וסגר את העניין".
עוד ציינה כי חנות גחלילית, המוכרת קונפטי ורעשנים קיבלה קנס של 2,000 שקל. זאת, כיוון שהחזיקה בארון סוכריות שיש עליהן כשרות. טענו בפניה שהיא מציגה את העסק כבית עסק למזון כשר. כשהעז בעל החנות לערער, הכפילו לו את הקנס ל-4,000 שקל. "כך מתנהל מונופול, וכאישה דתיה זה מאוד מעציב אותי", אמרה.
נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נטע משה, אמרה כי לא הצליחה להציג נתונים לגבי עלות הכשרות, מאחר שאין נתונים מפורטים על האגרות והדרישות השונות ויש מורכבות רגולטורית. "לא הצלחנו להעריך מה ההשפעה של זה על יוקר המחייה, עם זאת אפשר לומר שיש 15 אלף בתי עסק שמשלמים אגרות בסך 30 מיליון שקל בשנה, ובנוסף לכך משלמים על עלות המשגיח", הסבירה.
לדבריה הבעיה המרכזית שכל מועצה מקומית מתפקדת כרגולטור נפרד לנושא הכשרות. היא קובעת את העלויות והכללים.
ח"כ עודד פורר אמר כי לישראל מגיעים 3 מיליון תיירים שלא יכולים לשתות אספרסו בשבת בבוקר, אפילו שמי שמגיש להם אותו הוא לא יהודי, ושאל מדוע צריך להכריח אנשים לשמור כשרות גם אם הם לא רוצים.
ח"כ אורי מקלב אמר כי אף אחד לא מכריח בתי עסק או יצרנים להצטייד בשתי כשרויות או יותר, ומי שעושה זאת יודע שככה הוא יוכל למכור יותר מוצרים. "רוצים לקעקע את נותני הכשרות ולעשות רפורמה בהלכות הכשרות ולכן מסיתים את הציבור", אמר. ח"כ עליזה לביא סיפרה על אחיה שפתח פיצרייה בנתניה, ומשגיח הכשרות הכתיב לו בדיוק ממי לקנות את החסה.
הרב אהרון לייבוביץ, מייסד ארגון "השגחה פרטית", אמר כי ההפרטה תוזיל מחירים, תשפר שירות ותחזק את אמון הציבור במנגנון הכשרות. סערה נוספת פרצה כאשר ח"כ עזריה מחתה על כך שהוסרו הכשרויות של ארגון השגחה פרטית ואמרה כי הרבנות יצאה למלחמה בארגון. ח"כ שטרן אמר כי משגיח שמדווח על 26 שעות עבודה ביום כל מה שאישר זה טרף.
נציגת המכון לאסטרטגיה ציונית, מירי שלם, סיפרה על מחקר שבדק 365 מוצרי מזון והעלה כי ל-91% יש יותר מכשרות אחת ורק 9% עם כשרות של הרבנות. 79% מהמוצרים שנבדקו נמצאו עם שתי כשרויות ו-22% עם יותר משתי כשרויות. לדבריה, המשמעות היא שהרבנות הפכה ללא רלוונטית. מנהל מחלקת הכשרות במשרד לשירותי דת, עמיחי פילבר, אמר מנגד כי הפרטה תכפיל ותשלש את עלות הכשרות לבית העסק.
כבל אמר, כי בכוונתו לקיים ישיבה נוספת לאחר פרסום הדוח של הרבנות הראשית. "אני רוצה רבנות ראשית חזקה, אבל אילו היא הייתה סמכות עליונה הדיון לא היה מתקיים בכלל. אף אחד לא מבקש לשבור את הרבנות הראשית - מי שמרסק אותה זה הגורמים בתוכה והמתחרים שקמים לה. לצערי, במקום שהרבנות תהייה סמכות העל, היא נותנת כשרות בסיסית וכל אחד רק מוסיף עליה".

הרב עבאדי פוטר? המאבק שמסעיר את 'קהילת ספרא'

מאבק חריף פרץ בשבועות האחרונים בין ראשי הקרן הפילנתרופית לזכרו של המיליארדר אדמונד ספרא ז"ל בראשותה של אלמנתו לילי ספרא בת ה-82 לבין רב הקהילה ובית הכנסת על שם אדמונד ספרא, באפר איסט סייד במנהטן ניו יורק, הרב אליהו עבאדי.
למרות שהחוזה של הרב, המנהל ביד רמה את בית הכנסת ברחוב איסט 63, פג כבר לפני כ-8 שנים, הוא המשיך לקבל משכורת של 700,000 דולר בשנה, ומימון שכירות לבית שעלותו 3.5 מיליון דולרים.
במהלך המשא ומתן בין הצדדים על הארכת החוזה, הציעו ראשי הקרן להמשיך ולממן את השכר וההטבות תמורת סך שעות מסויים של שימוש ברבנות והוראה של שיעורי יהדות אולם לטענתם הרב סירב להתחייב לתנאים המדוברים.
על פי טענות ראשי הקרן, הרב דרש כחלק מתנאי הפרישה "מצנח זהב" בסך 20 מליון דולר פיצויים וכן בעלות על הדירה והם כינו זאת "סחיטה של ממש".
מנגד, הרב טען בפני המתפללים כי "מדובר בטענות זדוניות, שקריות וחסרות יסוד ובסיס".
"נאלצתי להתפטר ללא סיבה מוצדקת ולא דרשתי דבר", הבהיר הרב למתפללים.
לטענת המתפללים לא נראה כי אלמנתו של טייקון הבנקאות היהודי מצטערת על התפטרותו של הרב.

Thursday, January 12, 2017

חשד ליחסים אסורים עם 60 קטינות: נעצר עבריין בן 32

חוקרי משטרת ישראל גיבשו תשתית ראייתית להעמדה לדין של אלון דמארי, תושב יבנה בן 32, בחשד לשורה של עבירות מין חמורות נגד קטינות. לפי החשד, דמארי יצר קשר עם נערות בגילאי 17-144, וזאת בעת שהיה תחת צו פיקוח עברייני מין שאסר עליו ליצור קשר עם קטינות. היום בצהריים (יום ה') יובא דמארי להארכת מעצר נוספת בבית משפט השלום בראשון לציון, לקראת הגשת כתב אישום בעניינו בשבוע הבא. 

במהלך החקירה בעניינו, נשאלו 60 קטינות מכל רחבי הארץ, שאיתן יצר קשר החשוד. על פי החשד, ב-12 מקרים קיים החשוד יחסי מין עם הקטינות בצימרים או ברכבו. דמארי נעצר בסוף חודש דצמבר, לאחר חקירה סמויה שניהלה המשטרה בשיתוף יחידת צור של שב"ס. זאת בעקבות החשד שהפר את תנאי צו הפיקוח ויצר קשר עם הקטינות. 

במהלך חיפוש שנערך על החשוד ובביתו נתפסו שני טלפונים סלולריים, שמבדיקתם עלה כי החשוד יצר קשר באמצעות מסרונים ורשת האינטרנט עם עשרות בנות. בבדיקה שערכו חוקרי המשטרה במכשיר הנייד שהיה ברשות החשוד, התגלו 65,000 תכתובות שביצע עם קטינות מכל רחבי הארץ. 

את השיחות עם הבנות הצעירות ביצע החשוד באמצעות הרשתות החברתיות, בפייסבוק, באינסטגרם ווואטסאפ, תוך שהוא מציג עצמו בשם "אבי" עם תמונה של אדם אחר. התכתובות שניהל החשוד עם הקטינות נעו משאלות כלליות עד להצעות מפורשות בסגנון "יצא לך לזרום עם גדולים", "שווה לטעום את השפתיים שלך", "את היית כבר ערומה עם מישו" (הטעות במקור). 

מתה הצעירה שנאנסה במועדון "אלנבי 44" ונשאבה לסמים ולזנות

ביום שישי ה-6 בינואר, נאבקה מ', בת 21, על חייה כשהיא שכובה בסמוך לפינת הרחובות בני-ברק והגדוד העברי בתל-אביב. כ', הומלסית מכורה לסמים, היתה היחידה שניגשה אליה וניסתה להנשים אותה תוך שהיא מבקשת מעוברי אורח להזעיק את מד"א. "היא היתה במצב נורא וברור היה ששכבה על הקרקע הרבה מאוד זמן מבלי שמישהו ייגש אליה", סיפרה לאחר מכן.
לדברי דובר מד"א: "ניידת טיפול נמרץ של מד"א שהגיעה למקום ב-11:30, מצאה צעירה מחוסרת הכרה, ללא דופק וללא נשימה. צוות מד"א החל לבצע בה פעולות החייאה אך ללא הועיל. לאחר דקות אחדות נקבע מותה במקום".
מ' מתה ממנת יתר. היא הגיעה לראשונה לתחנה המרכזית הישנה כשהיתה בת 18 וחצי. היא זכורה לי מפגישה אחת אקראית כשהצטלבה דרכינו ובה דיברה בשטף על עצמה. גילה הצעיר בלט והתחושה ששידרה היתה של מצוקה מהולה בבלבול לצד חוזק מתעתע ושברירי.
מ' היא ילידת הארץ. הוריה התגרשו בצעירותה והיא התגלגלה בין מוסדות. בגיל 15 החלה להשתמש בסמים. "כשהיתה בת 17 יצאה יחד עם חברתה לבלות בתל-אביב", מספרת עורכת דינה רוני אלוני סדובניק, שייצגה אותה במשפט שהתקיים ב-2013. "הן שוטטו במהלך הלילה ברחוב אלנבי, שתו אלכוהול וצרכו נייס גאיי. כשהגיעו למועדון אלנבי 44, השומר הזמין אותן להיכנס. אחרוני המבלים כבר עזבו את המועדון, הנערות התלבטו ולבסוף נכנסו והתיישבו על הבר. שלושת העובדים הלעיטו אותן במשקאות אלכוהוליים עד לאובדן ההכרה וביצעו בהן אונס קבוצתי. לאחר האונס עובדי המועדון גררו את מ' ואת חברתה מהמועדון והשליכו אותן החוצה, לעבר המדרכה, כשהן מעורטלות למחצה. בשעת בוקר מוקדמת גילו עוברי אורח את הנערות והזעיקו את המשטרה".
מצבה הנפשי של מ' הידרדר מאז האונס והיא אושפזה לראשונה בחייה בבית חולים פסיכיאטרי. כשהחל ההליך המשפטי החמיר מצבה. עורכת הדין אלוני-סדובניק מספרת ש"מ' התרסקה נפשית במהלך חקירת הסניגורים". שלושת האנסים הורשעו והוטלו עליהם שנתיים מאסר בפועל. "מ' לא הצליחה להתאושש ומצבה הנפשי הלך והידרדר", מוסיפה אלוני-סדובניק. 
כשפגשתי אותה בתחנה המרכזית לא ידעתי דבר על האונס הקבוצתי שעברה, המשפט ושבירת רוחה. הדבר היחיד שהרגשתי כשהיא דיברה היה צביטה חזקה בלב נוכח גילה הצעיר ורצון עז לחלץ אותה מהזירה הארורה הזאת.  
מ' היתה מגיעה מעת לעת לתחנה המרכזית. היא הסתייעה בדירת החירום של סלעית (סיוע לנשים בזנות), המופעלת מטעם משרד הרווחה בשיתוף עם עיריית תל-אביב, ומספקת לנשים המכורות במעגל הזנות בתחנה המרכזית מענה חירומי הכולל לינה, אוכל, מקלחת, לבוש וטיפול פסיכו-סוציאלי.
נטלי מרדכי, מנהלת דירת החירום של סלעית, מספרת שפגשה את מ' לראשונה לפני כשלוש שנים, כשהיתה במצב נפשי קשה. "היה מכמיר לב ועצוב לראות בחורה צעירה כל כך, מכורה לסמים באופן קשה כל כך. הישאבותה לזנות היתה גם שוברת לב לאור גילה הצעיר".
מ' השתמשה בקריסטל, ניייס גאי והזריקה חגיגת. בימיה הראשונים בתחנה המרכזית ניסתה להשתלב בתוכנית השיקום של סלעית ולהתנקות מהסמים. "הייתי בהלם מהפער שנגלה לי כשהיא לא היתה תחת השפעת הסמים, וזה היה הרגע שהתאהבתי בה", משחזרת מרדכי. "ראיתי לנגד עיני נערה אינטליגנטית, מקסימה, מודעת, נעימה מאוד, מתוקה, חכמה, מקסימה. במילה אחת – פרח". אך הניקיון מהסם לא צלח והיא חזרה למעגל הסמים, הזנות והאשפוזים הפסיכיאטריים.
"ילדה בת 18 יפהפייה עם מבט חלול בעיניים", הספידו אותה בדף הפייסבוק של סלעית. "הפגיעות הרבות שעברה ניכרו היטב בפניה היפות - בעצב, בכאב ובחוסר האמונה שיכול להיות טוב בכלל; נכנסת ויוצאת מאשפוזים פסיכיאטריים ובין לבין זנות והרבה חומרים מאלחשים; פוקדת את דירת החירום, מנסה להרים את הראש, ושוב נפילה".
ועוד נכתב בדף הפייסבוק של סלעית: "מ' נעה ונדה במעגלים בין הרחוב לאשפוזים פסיכיאטריים ממושכים בהם ניסתה להיאחז בקצה חוט של שפיות ולאגור כוחות כדי להבריא. המעגל הארור של הזנות והשימוש בסמים שכל כך הכירה וכל כך התקשתה לצאת ממנו שאב אותה כל פעם מחדש".
לפני כחודשים, אחרי אישפוז ארוך, ניסתה שוב מ' להיכנס לטיפול שיקומי בהוסטל הנשים של סלעית. "פגשנו צעירה בת 21 שנראתה בגלל השימוש המתמשך בסמים מאוד מבוגרת מגילה", אומרת מרדכי. בדף הפייסבוק של סלעית היא תוארה כך: "המבט החלול כבר הפך לכבוי. נפש מחוקה בגוף שבור. הייאוש כבר היה עמוק עמוק בפנים".
הניסיון שלה להיחלץ ממעגל הסמים והזנות שוב כשל והיה ניכר שמ' מנסה למחוק את קיומה. "באחרונה היא היתה מגיעה לדירת החירום אחת לכמה ימים לשעות ספורות, ומיד מחפשת שוב לצאת לרחוב, רק לא להיות בחלל סגור", משחזרת מרדכי. "היא היתה מגיעה בבוקר מוקדם או בצהריים או בערב. היא היתה חסרת מנוח. ניסינו להגן עליה, לשמור אותה אצלנו, שתישאר עוד קצת לאכול, לנוח. לפני כשבועיים ממש התחננתי בפניה – 'תחזרי לישון פה בלילה', אבל היתה תחושה שהיא מסתכלת כבר על הכל במבט חלול. היא היתה בניתוק מאוד קיצוני. היתה לי כבר תחושה שהזמן שלה אוזל. היתה לי תחושה שזאת הפעם האחרונה שאני רואה אותה, ועדיין לא האמנתי כשקיבלתי את הבשורה שהיא מתה. היה לי קשה מאוד לעכל את זה", היא מספרת והדמעות שוטפות את עיניה.
מ' היא האישה בזנות ה-35 שמתה בשמונה השנים האחרונות מאז הוקמה תוכנית סלעית, והיא גם הצעירה ביותר. "זה מוות טראגי שלקחנו אותו מאוד קשה", אומרת מרדכי. "אולי בגלל הגיל הצעיר שלה ואולי בגלל שהיא נורא סבלה בחייה הקצרים. היא תמיד היתה תחת סבל גיהנומי או בניתוק קשה". מרדכי מהרהרת בעצב ומוסיפה: "משהו בי נשבר כשכ' ההומלסית סיפרה לי איך היא סיימה את חייה. זה מוות נוראי ובודד כל כך. היא היתה שקופה במותה. כולנו חלמנו עבורה שהיא תצליח לחולל שינוי בחייה. הלב נשבר נוכח ההחמצה והפספוס של חיים שלמים של אישה צעירה".
מרדכי מוסיפה בעצב גלוי: "השנים עוברות והנשים בזנות ממשיכות להיות שקופות לחברה. יש תחושה עכשיו שהאווירה הציבורית משתנה ביחס לזנות, אבל אני באופן אישי לא מרגישה את זה. אני חושבת שהמציאות הגיהנומית של הזנות לא באמת משתנה ושהנשים בזנות ממשיכות למות הרחק מעין החברה".
עורכת הדין רוני אלוני סדובניק מסכמת: "אני בוחרת לצטט את ההספד שנשא אחיה של מ', שאמר שהוא בטוח שהיא נמצאת עכשיו בגן-עדן, כי את הגיהינום שלה היא כבר עברה כאן בעולמנו".
יהי זיכרה ברוך.

Tuesday, January 10, 2017

מצ"ח חוקרת: חייל חרדי טען שקצין הטריד את אשתו

מבוכה בפרויקט שילוב החרדים של צה"ל: קצין צה"ל בדרגת סרן המשמש בתפקיד מרכזי בפרויקט "שילוב חרדים" (שח"ר) פרש מצה"ל על רקע טענות שהעלה אחד מחייליו החרדים לפיהן הוא התנהג בצורה בלתי הולמת כלפי אשת החייל הנשוי. כך נודע ל-ynet. מצ"ח פתחה בחקירת המקרה. בצה"ל טוענים כי הקצין השתחרר היום (ג') מרצונו מהשירות הצבאי, אך הדבר עורר מבוכה גדולה במסלול השח"ר בצה"ל ובזרוע בה שירתו החייל והקצין.

החייל חווה משבר בנישואין, ושיתף בכך את מפקדו - חרדי בעצמו. המפקד - מוסמך לרבנות ורב צבאי בהכשרתו - הציע לנסות לגשר בין בני הזוג ולהשכין "שלום בית" - והשניים הסכימו. על פי החשד, את הקשר שנוצר בעקבות כך עם האישה כיועץ זוגיות ניצל הקצין החרדי כדי לנסות להתקרב אליה. 

על פי טענות החייל, הקצין ניסה לחבקה בניגוד לרצונה בביתה ובמקום עבודתה ופנה אליה טלפונית בהצעות מגונות ובהודעות כתובות בוטות. כאשר ביקשה ממנו לחדול ממעשיו איים עליה כי אם תספר עליהם לבעלה או לכל אדם אחר הוא יטען כי שכבה איתו.

בינתיים, החייל הצליח לשקם את הנישואים עם אשתו - והוא זה שהתלונן נגד הקצין. בידי המשטרה הצבאית עדויות של חיילים נוספים ביחידה התומכות בטענות. בשל כך דרש מפקדו של החשוד כי יעזוב את תפקידו ויפרוש משירות לאלתר, והיום הוא השתחרר מצה"ל.

מדובר צה"ל נמסר הבתגובה: "בנושא נפתחה חקירת מצ"ח ובסיומה יועברו הממצאים לבחינת הפרקליטות הצבאית. הקצין ביקש להשתחרר ביוזמתו ובקשתו אושרה".

פיצוץ במכוניתה של מרגלית צנעני

אור יום: פיצוץ אירע בכלי רכב חונה של מרגלית צנעני ברחוב העלייה השניה בעיר אזור, בזמן שהזמרת ישבה במסעדה במקום. לא היו נפגעים באירוע וחבלן המשטרה בדק את הזירה ומצא שרידי מטען חבלה. לדברי המשטרה הרקע לאירוע פלילי. המטען הונח מלפנים, כנראה מתחת למנוע, ולמכוניתה של צנעני נגרם נזק קל. 

במשטרה מעריכים כעת שהפיצוץ לא נועד לפגוע בה אלא להעביר מסר מאיים. החוקרים יגבו מצנעני עדות כדי לבדוק האם היא מסוכסכת עם העולם התחתון או אם יש לה חובות כספיים לשוק האפור. 

מוקדם יותר טענה צנעני כי הפיצוץ אירע בגלל בעיה במנוע. עוד אמרה כי היא לא חושבת שמישהו רוצה לפגוע בה ושלדעתה מדובר בכשל טכני בלבד. למעריציה ניסתה להעביר היום בצהריים מסר מרגיע. בעמוד הפייסבוק הרשמי שלה כתבה את הסטטוס הקצר: "הכל בסדר", בצירוף אימוג'י של לב וסמיילי. 

ב-2011 נעצרה מרגול בחשד לקשירת קשר לביצוע פשע וסחיטה באיומים של אמרגנה  אסף אטדגי באמצעות העבריין מיכאל חזן. בין מרגול ואטדגי ניצת אז עימות על רקע חלוקת ההכנסות מייצוגו של עומר אדם. מרגול איבדה אמון באטדגי וחשדה כי דיווחיו על ההכנסות מהופעותיו של אדם אינם אמיתיים ועל כן ביקשה להצמיד אליו את בנה אסף כמפקח וכשותף. בנוסף לכך פנתה לעבריין מיכאל חזן כדי שישמש לה "גב" במהלך התנהלותה מול אטדגי. 

לפי כתב האישום סברה מרגול כי מעורבותו של חזן "תטיל פחד ומורא על אטדגי, כפי שאכן אירע בפועל". מרגול דאגה ליידע את אטדגי על קרבתה הרבה לחזן ולמשפחתו, ובהמשך קיבל אטדגי מסרים מאיימים מחזן באופן ישיר, בין השאר בשיחות טלפון שיזמה מרגול עצמה. 

אחרי 17 ימי מעצר בנווה תרצה היא שוחררה למעצר בית, ולבסוף חתמה עם הפרקליטות על עסקת טיעון. היא הודתה בעבירה של סחיטה ואיומים והוטל עליה עונש של שישה חודשי עבודות שירות, שאותם ריצתה בבית החולים אסף הרופא.

Monday, January 9, 2017

בת 24, אמא ל-3 ילדים, חרדית לשעבר, רוכבת שנה על אופנועים, מתחילה להתחרות בסופרבייק הישראלי

לחנה רוטמן בת ה-24 יש סיפור חיים מעניין ואף קיצוני. היא עלתה ארצה מאוקראינה בגיל 6 יחד עם משפחתה הדתית והתחנכה במסגרות חילוניות. לקראת התיכון היא עברה לפנימייה חרדית, ושם נכנסה לדת בקיצוניות והפכה לחרדית. בגיל 16.5 הכירה את בעלה לעתיד בשידוך והתארסה, בגיל 17 התחתנה, ושנה לאחר מכן כבר החזיקה תינוקת בזרועותיה. בגיל 22, עם 3 ילדים בהפרשים של שנתיים, החליטה לצאת מהדת, להתגרש ולנהל חיים חילוניים. בהמשך היא התחברה לאופנועים והחלה לרכב.
כיום חנה מגדלת את שלושת ילדיה בבני ברק, בשכונה חרדית, והיא חיה חיים כפולים: כשהיא בבית עם הילדים היא חרדית לכל דבר ועניין, עם ביגוד צנוע, פאה על הראש ושמירה קפדנית על המסורת, אולם ברגע שהיא יוצאת מהבית היא הופכת לחילונית מטורללת שרוכבת על אופנועים, מבלה ונהנית מהחיים.
היו לי חיים קיצוניים. בגיל 6 עליתי מאוקראינה יחד עם משפחתי, שהייתה דתית 'לייט'. למדתי במסגרות  חילוניות עד כיתה ז', ואז רציתי לעבור את התיכון בפנימייה ועברתי לפנימייה חרדית. שם, בקיצוניות מוחלטת, התחרדתי והלכתי עם הדת עד הסוף. עד הקצה. בגיל 16 וחצי כבר התארסתי עם בחור שהכרתי בשידוך, וחצי שנה מאוחר יותר, בגיל 17, התחתנתי. מיד לאחר החופה כבר הסתובבתי עם כיסוי ראש. בגיל 18 כבר נולדה בתי הראשונה, ולפני גיל 22 כבר הייתי אם ל-3 ילדים קטנים. אז בא המהפך השני, שהטריגר שלו היה בעיות בזוגיות. החלטתי שנמאס לי מהדת ושאני רוצה להתגרש ולנהל את חיי כחילונית. פתחתי תיק גירושים בבית הדין הרבני והתחלתי את ההליך, שהיה קשה מאוד אבל לבסוף הסתיים.
החודשים הראשונים בעולם החדש היו מבלבלים. ככה זה תמיד. שינוי קיצוני בחיים מביא תקופת בלבול וחיפוש עצמי, וכך היה לי במשך 4 חודשים. גיליתי עולם חדש והתחלתי להתנסות בדברים, חלקם קיצוניים. עשיתי הרבה שטויות. אחרי 4 חודשים הכרתי את אסף, דורמן במועדון שאליו הייתי יוצאת, ונוצר בינינו קשר. חצי שנה היינו יחד, והוא זה שהצית בי את ניצוץ האופנוענות. הוא רכב על אופנוע כביש קטן וזה נראה לי באותה תקופה כמו הדבר הכי מדהים בעולם. אסף והאופנוענות זירזו משמעותית את החיפוש העצמי שלי, ואז מצאתי כיוון לחיים. אני רוצה לחיות חיים מסודרים וגם לרכב על אופנועים.
כיום אני חיה חיים כפולים. שלושת ילדיי הם חרדים, חיים באורח חיים חרדי לגמרי ולומדים במסגרות  חרדיות בבני ברק. לכן כשאני איתם – גם לפי הסכם הגירושים וגם מכיוון שאני לא רוצה לבלבל אותם – אנחנו חיים כולנו חיים חרדיים לכל דבר ועניין. כשאני איתם בבית אני מתלבשת צנוע, כמו חרדית, חובשת פאה על הראש ומתנהלת כמו חרדית. כשאני מחוץ לבית אני חילונית לגמרי. אני יוצאת מהבית ועולה על האופנוע לבושה כחרדית, ויש לי סט של בגדים איתי בתיק, אותם אני מחליפה כשאני יוצאת מהבית או חוזרת אליו. זה נשמע מוזר, אבל מתרגלים לזה מהר מאוד, ואני עושה את זה עבור הילדים.
התחברתי לאופנועים מהר מאוד. אסף הדליק אצלי את הניצוץ, ומשם כבר לא הייתה דרך חזרה. חלמתי על אופנועים מבוקר עד ערב והחלטתי שיהיה לי אופנוע. בעזרת חבר יקר הוצאתי רישיון A11 ועברתי טסט ראשון. השלב הבא היה לרכוש אופנוע. בחרתי בק.ט.מ RC390 בגלל מה שהוא משדר, הספורטיביות שלו. מאוד התחברתי לקטע. תוך זמן קצר מאוד כבר הייתי חזק בעניינים והתחלתי לשחות. הכרתי מלא אנשים והתחברתי לתחום הדו-גלגלי, בעיקר של רוכבי כביש ספורטיבי. כל הפייסבוק שלי הפך לאופנועים ואופנוענים. כיום אני רוכבת על סוזוקי גלדיוס 650, שמתאים יותר לאופי הרכיבה שלי ולממדים, למרות שהוא לא כלי ספורטיבי בהגדרה. השלב הבא יהיה סופרספורט טהור 4 צילינדרים.
עם האופנועים באו הקעקועים. יש לי 3 קעקועים של אופנועים או שקשורים לאופנועים ולרכיבה, ויש עוד כמה שלא קשורים לאופנועים, למשל 33 קעקועים שמסמלים את השמות של הילדים שלי. את כל זה הספקתי בשנתיים, ובתכנון עוד כמה קעקועים. אני מסתירה אותם מהילדים שלי. הם לא אמורים לראות את זה.
ההתחלה עם האופנועים הייתה חסרת אחריות. רכבתי בלי מיגון בכלל, לפעמים עם מכנסיים קצרים  וגופייה, ונהניתי מהמבטים מהסביבה על הכוסית שרוכבת על אופנוע. גם רכבתי בחוסר אחריות, ואז באו התאונות. שום דבר רציני, אבל סדרה של אירועים קטנים שיכולים היו להסתיים גרוע, תוך זמן קצר, גרמו לי להבין שאני לא בדרך הנכונה ושצריך לחשב מסלול מחדש. היו גם פציעות מעצבנות כמו דלקת בברך בגלל אופנוע שנפל עליי.
גיליתי את רכיבת המסלול מחברים. הגעתי לאימון מגרש והתאהבתי. ראיתי שאפשר לרכב חזק, להגיע  למגבלות האופנוע או הרוכב בלי סכנה, וגם שגרף השיפור ברכיבה גדול מאוד – למשל ברך באספלט נהיה עניין שבשגרה, בלי עניין. התקבלה ההחלטה – אני עוזבת את טיולי הרכיבה הספורטיביים לנס הרים ולסדום-ערד, ומתרכזת ברכיבת מסלול. אני לא מוכנה לסכן את הכיף שברכיבת מסלול בגלל תאונה מטומטמת על כביש ציבורי.
זה הכיוון שאליו אני רוצה לקחת את האופנוענות שלי. אני מתאמנת באופן קבוע במגרשים ומסלולים,  ולאחרונה התחלתי לרכב במסלול בדלתון. זה הייעוד שלי ולשם אני מכוונת. וכמו כל דבר בחיים שלי – אני מכוונת בגדול, עד הסוף. אני מתחילה להתחרות באליפות ישראל בסופרבייק בקרוב, אבל השאיפות שלי הן גבוהות. מאוד גבוהות. אני חולמת להגיע ל-EJC – אליפות הג'וניורים האירופאית, או לפחות לאליפות נשים אירופאית, ולהגיע הכי רחוק שאני יכולה. אני לוקחת את זה ברצינות, מתאמנת באופן קבוע, כולל בחדר כושר, מקפידה על תזונה נכונה שמתאימה לספורט, ואפילו הורדתי 10 ק"ג ממשקלי והגעתי למשקל המתאים ביותר עבורי לצורך רכיבה ספורטיבית.
אופנועים זה יקר, ורכיבת מסלול אפילו יותר. אבל אני מממנת את זה מהעבודה שלי. אני מאפרת ומעצבת  שיער, ויש לי עסק קטן משלי בבני ברק. הלוואי ויבוא ספונסר.
התחלה היה הרבה אגו. נו, מה לעשות – אופנועים זה תחום כזה. עם הזמן למדתי שצריך לשים אותו בצד.  אני גם יודעת שעלול לקרות לי משהו. חושבת על זה, מקווה שהכל יהיה בסדר, ועושה מה שצריך כדי שלא יקרה. זו אחת הסיבות שעברתי לרכיבת מסלול.
אני חולמת על אופנועים כל הזמן. כשאני בבית עם הילדים, בארוחות שישי, בזמן השינה, בכל רגע ורגע  אני חולמת על אופנועים. אני גם מסבירה לילדים שלי על אופנועים ומלמדת אותם לכבד את זה ואפילו לאהוב. הם כבר מבינים לא מעט.
אני מכוונת הכי רחוק שאפשר. גם אם אגיע לחצי מהמרחק שאליו אני מכוונת – זה יהיה אדיר!

אוי גוואעלד: הקעקוע ביידיש של כוכבת הרשת






קלרה קסנדרה ממלזיה, או כפי שהיא מכנה את עצמה ברשת החברתית "קינג קלרה", היא דוגמנית ומעצבת שיער שמתחזקת 
פרופיל פופולרי באינסטגרם. לאחרונה היא חשפה קעקוע חדש על החזה שלה שנכתב ביידיש: "און לעבן זעבען געדולד".

אחרי שתהינו למה התכוונה המשוררת פרסמו אתמול בדף "כשאבא ואמא בני דודים" סלפי של כוכבת האינסטגרם וצירפו פירוש לכיתוב שהופיע על החזה שלה: "בחיים דרושה סבלנות". התמונה של קלרה שברה את הרשת, ואנחנו מחכים בקוצר רוח לראות מה יהיה הקעקוע הבא שלה. 

















A photo posted by 👑 KING CLARA 👑 (@ts_clara) on


כך משיגים פגישה עם שר הבריאות יעקב ליצמן - תמורת אלפי שקלים במעטפות למאכער

הקלות הבלתי נסבלת של הגישה לרגולטור הישראלי: סדרת כתבות של העיתונאי חיים ריבלין, שפרק ראשון שלה ישודר הערב בחדשות ערוץ 2, מתעדת בכירים במשרד הבריאות ואת שר הבריאות יעקב ליצמן בפגישות עם תחקירנים שהציגו את עצמם כיבואני סיגריות אלקטרוניות המבקשים לבדוק אפשרות לשווקן בישראל. פגישות אלה התקיימו הודות לתיווך שביצע עיתונאי מהעיתון החרדי "המודיע", המזוהה עם ליצמן, ובזכות שיתוף פעולה מצד עוזרו של השר ואחד האנשים החזקים בלשכתו, מוטי בבצ'יק.
התחקירנים, יולן כהן ועמרי מנשה, התחזו לנציגים של חברה שמייצגת כביכול יצרנית סיגריות אלקטרוניות מיפן והציגו את עצמם בפני אנשי משרד הבריאות ובפני המתווכים השונים כמי שמבקשים לוודא כי המדיניות הרגולטורית הנוחה הקיימת בישראל כלפי סיגריות אלקטרוניות לא צפויה להשתנות - בטרם ישקיעו כסף בהחדרת המוצר לשוק. כיום, אין בישראל פיקוח על סיגריות אלקטרוניות, על אף הצטברות עדויות על סכנות השימוש בהן ולמרות שבעבר הונח תזכיר חוק לאיסור השימוש בהן - ונגנז.
הפנייה הראשונית של התחקירנים היתה למחלקה המסחרית של היומון החרדי "המודיע". משם, התגלגלו העניינים במהירות: השניים הופנו לפגישה עם יעקב רייניץ, כתב הנדל"ן של העיתון שהוצג כאיש הקשר עם לשכת השר ליצמן. רייניץ מתועד כשהוא מבטיח לחבר את נציגי החברה הפיקטיבית עם "האנשים המתאימים" במשרד הבריאות, ובהמשך מקבלים השניים הצעה מפורשת: תשלום תמורת גישה לבכירי המשרד וללשכת השר. תשלום זה אמור להתבצע באמצעות רכישת פרסום ב"המודיע", וכן לכיסו של רייניץ עצמו.
בתחקיר מתועדת פגישה בין רייניץ לבין התחקירנים, שהתקיימה בבית קפה בבני ברק. רייניץ ביקש 4,000 שקל כדי לארגן פגישה עם ראש שירותי הציבור במשרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, וציין כי "יהיה קשה לארגן" את הפגישה הזאת אך הדבר אפשרי. התחקירנים העבירו לרייניץ 2,000 שקל במעטפה למשרדו בעיתון.
כעבור כמה ימים, בעת שרייניץ שהה בלשכתו של ליצמן בכנסת, הוא אירגן שיחת ועידה עם בבצ'יק -  עוזרו הקרוב ביותר של השר ואחד האנשים החזקים בסביבתו. בבצ'יק הציג את עצמו בשיחה כ"עוזר של ליצמן" והתבדח: "בגדול אני עובד אצל רייניץ, אבל ככה, בקטנה, לפעמים אני נמצא אצל ליצמן". בבצ'יק הנחה את התחקירנים לפנות בכתב לשר הבריאות ולבקש פגישה. "אני אעביר את המכתב הזה ישירות לאיתמר גרוטו ואבקש ממנו שיישב אתכם", הבטיח בבצ'יק. "אחרי שתשבו אתו ונראה מה הוא אומר - אז נתקדם לכיוון השר".
הפגישה עם גרוטו - ראש שירותי בריאות הציבור שבאחרונה אף נבחר במכרז לתפקיד משנה למנכ"ל משרד הבריאות - אכן יוצאת לפועל, שבוע וחצי בלבד אחרי הפגישה עם רייניץ בבית הקפה בבני ברק. רייניץ סיפר לתחקירנים שגרוטו לא רצה לפגוש בהם מכיוון שמדינת ישראל חתומה על האמנה של ארגון הבריאות העולמי, האוסרת על רגולטורים להיפגש עם נציגי חברות טבק למעט במקרים של "רגולציה אפקטיבית לטובת הציבור" - אך לדבריו, "הלחצתי קצת יותר".
הפגישה התקיימה בתוך משרד הבריאות, וגרוטו הגיע אליה כשהוא מלווה בצוותו המקצועי. במהלך הפגישה גרוטו סקר את המצב הרגולטורי וסיפר כי כיום אין איסור לשווק סיגריות אלקטרוניות בישראל, אף שבעבר המשרד סבר כי יש לאסור על כך. גרוטו אף ציטט נייר עמדה שפורסם באחרונה בארה"ב, שלפיו יש להגביל את הסיגריות האלקטרוניות משום שהן מהוות שער לעולם העישון בכלל.
בתום הפגישה משלמים התחקירנים לרייניץ את חלקו השני של התשלום שסוכם ביניהם - 2,000 שקל. כמובטח, הפגישה הבאה שנקבעת להם היא עם השר ליצמן ועם עוזרו, בבצ'יק, ותג המחיר שמצמיד לה רייניץ הוא 3,000 שקל. פגישה זו התקיימה במהלך חג החנוכה, ובתחקיר נשמעת מזכירתו של ליצמן אומרת כי קיום הפגישה בימי החג הוא "נס חנוכה".
סדרת התחקירים מקדישה פרק נפרד לפגישה בין התחקירנים לבין ליצמן ובבצ'יק, וכן לקשרי עבר לכאורה בין ליצמן לבין חברות הטבק, וכן לארגוני בריאות שמקבלים מימון מחברות טבק.
"אין כל צורך לשלם כדי להיפגש עם השר"
בתגובתו לתחקיר ערוץ 2 אמר רייניץ: "עבודתי נעשתה במסגרת עצמאית פרטית, שאינה קשורה כלל ל'המודיע' שבו אני עובד. עובדה זו הובהרה מראש ללקוח המתחזה בפגישה הראשונה. למותר לציין, כי לא נתתי לאף אדם במשרד הבריאות ובלשכת השר שום תמורה עבור קיום ו/או קידום הפגישה עבור הלקוח המתחזה. אינני לוביסט כהגדרתו בחוק הכנסת, ואיני עוסק בתחום הלובינג. וגם במקרה זה לא פעלתי כדי לקדם שום חקיקה או כל עניין פרלמנטרי. לכן עיסוקי הפרטיים הנוספים אינם מעניינו של אדם כל עוד אני פועל כחוק ובדיווח לרשויות המס. לא ליצמן ולא אף אחד מלשכתו לא היו מודעים כלל לשום התקשרות שלי עם אף אדם או חברה. בגין התשלום שקיבלתי מהלקוח המתחזה יצאו קבלות מס כדין. הכסף ניתן לי כחוק ובשקיפות מלאה, כשכר עבור קידום המוצר ופעילות יחסי ציבור, כפי שדרש הלקוח המתחזה, אותה ביצעתי לכל הדעות".
מטעמו של בבצ'יק נמסר לערוץ 2 כי "בבצ'יק הוא עוזרו של שר הבריאות זה שמונה שנים. השר מנהיג מדיניות דלת פתוחה וקרא לציבור לפנות אליו וליועציו בכל סוגיה. בהתאם לכך, פירסם ברבים את המספרים הסלולריים וכתובות המיילים של עוזריו, לרבות של בבצ'יק, על מנת לתת שירות וסיוע לכל פונה ללשכה. במסגרת כך, כאשר נערכת פנייה למי מיועצי השר, נוהגים עוזרי השר להפנות את הפנייה לגורם המקצועי הרלוונטי לקבלת עמדתו הרשמית וככל שיש צורך נפגש השר עם הגורם המבקש ומקבל את עמדת הגורם המקצועי ופועל בהתאם. כך פעל בבצ'יק והתנהלות הלשכה היתה בהתאם, גם במקרה זה.
"בבצ'יק מעולם לא קיבל כל תשלום, לא בכסף ולא בשווה כסףבעבור פעולותיו כעוזרו של ליצמן. ככל שטענתכם נכונה, כי רייניץ קיבל כספים עבור תיאום הפגישות לא היתה לבבצ'יק שום ידיעה בנושא. לבבצ'יק אין ולא היה שמץ של מושג שרייניץ מקבל תמורה כלשהי (אם אכן קיבל). בבצ'יק אף הוא רואה בחומרה רבה תופעה שלפיה מאן דהוא משלם כסף עבור קיום פגישה, ככל שהדברים נכונים, ושב וקורא לציבור שלא לשתף פעולה עם הצעות מגורמים כאלו ואחרים שכן דלתו של השר והגורמים המקצועיים פתוחה לכל פונה. המונח 'אני עובד אצלו' הוא ביטוי היתולי השגור בפיהם של אנשים רבים", נאמר בהודעתו של בבצ'יק.
מלשכתו של שר הבריאות, יעקב ליצמן, נמסר בתגובה כי "כל מי שמכיר את השר מודע למדיניותו, שלפיה כל אדם וכן כל גוף או חברה שמבקשים להגיע לשר, דלתו פתוחה בפניו. אין כל צורך לשלם לאף אחד בכדי להיפגש עם שר הבריאות. כידוע, פירסם ליצמן בציבור את מספרי הטלפון בלשכתו ושל כל עוזריו, לטובת כל מי שזקוק לסיוע או מבקש להגיע אליו בכל דרך. עובדת היות שר הבריאות מוערך ומקובל בכל חלקי העם, המעריכים פעילותו החשובה בקידום מערכת הבריאות ולטובת ציבור החולים בישראל, היא לצנינים בעיני גורמים שונים, הפועלים להכפישו ולפגוע בשמו הטוב. ברור שהדברים המתפרסמים אינם נכונים וכי שר הבריאות נחוש להמשיך בפעילותו המאומצת למען הבריאות של כולם, בשקיפות מלאה".
משרד הבריאות מסר בתגובה כי "החברה שעמה נפגש פרופ' גרוטו הציגה את אחד המוצרים שלה כאמצעי הרשום ביפן כתרופה לגמילה מעישון, ובהתאם לכך אושרה הישיבה ונקבע ההרכב שבו התקיימה. המידע אשר ניתן לגורמים אלה הוא אך ורק מידע פומבי הזמין לכלל הציבור המבוסס על פרסומים של משרד הבריאות וארגוני בריאות שונים בעולם.
"יודגש כי לאנשי המשרד לא היה ידוע על זהותו ומעורבותו של מר רייניץ בפגישה ועם קבלת הפנייה מכם התגלה לנו במה מדובר ואנו רואים זאת בחומרה רבה מאוד ובפרט בנוגע לתמורה שניתנה בעד הישיבה. יובהר כי משרד הבריאות מתנגד לעישון באופן חד משמעי ונחרץ ומקדם פעילות לצמצום העישון ונזקיו. משרד הבריאות מגבש, במקביל לארגוני בריאות ומדינות שונות בעולם את המדיניות ביחס לסיגריות אלקטרוניות ותחליפי עישון אחרים, מדיניות אשר טרם נקבעה במרבית מדינות העולם".
"המצאה יצירתית מדאיגה": הקרב על הסיגריה האלקטרונית
בספטמבר 2014, בעת כהונתה של שרת הבריאות יעל גרמן (שכיהנה בין שתי כהונותיו של יעקב ליצמן במשרד), פורסם תזכיר חוק לאיסור מוחלט על ייצור, יבוא, שיווק ופרסום של סיגריות אלקטרוניות ומוצריהן. "זאת, לאחר שמשרד הבריאות מצא כי מדובר במוצר המסוכן לבריאות וכחלק מן המאמץ להיאבק בתופעת העישון המזיקה לבריאות", נכתב אז בהודעת משרד הבריאות.
תזכיר החוק התבסס על ועדה בין־משרדית שבחנה את נושא הסיגריה האלקטרונית והשימוש בה, ובפברואר 20133 המליצה להנהלת משרד הבריאות לאסור על יבוא ושיווק של סיגריות אלקטרוניות בישראל, המלצה שאומצה על ידי המשרד. החוק גובש גם לאחר דיונים על מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה. למרות זאת, בסופו של דבר החוק לא עלה להצבעה וכיום ניתן לשווק באופן חופשי סיגריות אלקטרוניות בישראל, ללא כל רגולציה, בניגוד למדינות מערביות רבות.
רק באחרונה פירסמה האגודה למלחמה בסרטן נייר עמדה שבו היא מתריעה כי סיגריה אלקטרונית היא "המצאה יצירתית מדאיגה", כי אין הוכחות מדעיות מוצקות ליכולתה לסייע בגמילה, וכי היא אף מעודדת עישון במקום למגר אותו. למעשה, טוענת האגודה, כאשר היא מכילה ניקוטין, הסיגריה האלקטרונית ממכרת כמו סיגריה רגילה. "עצם קיומה של הסיגריה האלקטרונית בשוק מסכן עשורים של התקדמות בצמצום שיעורי העישון", נכתב בנייר העמדה. "מדיווחים ברחבי העולם עולה כי במדינות שבהן הסיגריה אלקטרונית נפוצה זינק באופן משמעותי היקף המעשנים לאחר עשרות שנים של ירידה בשיעורי עישון סיגריות. המראה 'הנקי' לכאורה ונטול הטבק והעשן מטעה ומוליך שולל את המשתמשים, שכן לא רק שלא מדובר באמצעי גמילה למעשנים, אלא שהסיגריה האלקטרונית מהווה אמצעי כניסה של צעירים שלא עישנו לעולם העישון. פלח אוכלוסייה זה הוא פגיע יותר, בשל השפעתו הממכרת של הניקוטין".

האף-בי-איי פתח מחדש את חקירת רצח הנספח הצבאי בוושינגטון ג'ו אלון

הבולשת הפדרלית בארצות הברית (FBI) פתחה מחדש את תיק הרצח של הנספח הצבאי בוושינגטון אלוף-משנה יוסף אלון, שנורה למוות לפני 44 שנה במרילנד – כך דיווח אתמול (ראשון) ניו יורק טיימס.  לפי אדם גולדמן, כתב העיתון, חקירת הרצח שמעלם לא פוענח חודשה בעקבות מכתב שקיבל מהטרוריסט הבינלאומי שכונה "התן", שבו סיפר כי יש לו מידע על רצח הקצין שנחשב לאחד ממייסדי חיל האוויר.
ב-2007 דווח כי סוכנות הביון המרכזית (CIA) סבורה כי פלסטינים מארגון "ספטמבר השחור" אחראים להתנקשות באלון. גולדמן סיפר כי החליט לשלוח מכתב ל"קרלוס התן", הכינוי שהודבק לאיליץ' רמירס סאנצ'ס, שהיה אחראי לשורת מתקפות טרור בשנות ה-70 וה-80. הוא הוסגר ל ידי סודאן לצרפת ב-1994 ושלוש שנים לאחר מכן הורשע באחריות לפיגוע בבית קפה בפריז, שבו נהרגו שני בני אדם, ונשלח למאסר 
עולם. במהלך שהותו בכלא הוא התאסלם.

ב-2008, סיפר גולדמן, השיב "קרלוס התן" על מכתבו וסיפר כי יש בידיו מידע על הרצח שאותו הוא יוכל למסור בשל הזמן הרב שחלף מאז. "הקשר עם המתנדבים שביצעו את המבצע אבד לפני זמן רב", כתב. עם זאת, לאחר שדרש כסף תמורת המידע החדש, כתב הניו יורק טיימס ויתר על העסקה.
למרות זאת, ההתקשרות בין השניים נודעה ליוג'ין קייסי, סוכן של ה-FBI בפריז, והוא חקר את "קרלוס התן" בכלא שלוש פעמים במשך שנה וחצי. הוא סיפר בריאיון למגזין ביטחוני כי הטרוריסט הוונצואלי סיפר לו את כל המידע שהיה בידיו על רצח הנספח. לפי הדיווח, "קרלוס התן" סיפר כי כמה אמריקנים שהתגוררו בפריז ביקרו בשנות ה-70 בחנות ספרים שהייתה בבעלות של פלסטיני. השלושה, יוצאי מלחמת וייטנאם, רצו לסייע למאבק הפלסטיני והוא קישר אותם לכמאל חיר ביק, פעיל סורי ב"ספטמבר השחור".
השלושה פגשו בו בבית קפה בפריז אחרי 1970 ושאלו אותו כיצד יוכלו לסייע בסוגיה הפלסטינית. ביק אמר להם להתנקש באל"מ אלון, וכשזה אכן קרה, אמר "קרלוס התן", הפעיל הסורי אמר כי הוא לא האמין שהם אכן יבצעו את הפעולה. "כשאלון נהרג, כולנו תהינו מי עשה את זה", אמר רמירס. "שמחנו מאוד, כמובן".

Sunday, January 8, 2017

החרדים ששוברים את קשר השתיקה

"זה קרה באחת השבתות. רב הקהילה, שבעלי היה חסיד שלו, הזמין אותנו ואת הילדים להתארח אצלו בשבת. האירוח היה נפלא. יומיים אחר כך קיבלתי טלפון מהרב. חשבתי שאולי הוא מחפש את בעלי, אבל הוא סיפר לי שהתקין במקלחת מצלמה נסתרת שצילמה אותי עירומה. הייתי בהלם. הוא אמר שלא יפיץ את התמונות רק אם אסכים לשכב איתו. במשך כמה חודשים הוא אנס אותי. פחדתי לספר לבעלי, חששתי שהוא לא יאמין לי, עד שיום אחד הרגשתי שאני לא יכולה יותר ובלעתי כדורים".
אורנה (שם בדוי), האישה מאחורי המונולוג הקשה הזה, היא חרדית בשנות ה-30 לחייה מקהילה קטנה וסגורה במרכז הארץ. אם המקרה שלה היה מתרחש לפני כמה שנים, כנראה לא היה לה למי לפנות. אלא שאחרי שהובהלה לבית החולים והתאוששה מניסיון ההתאבדות, סיפרה אורנה לבעלה מה קרה – והשניים יצרו קשר עם "לא תשתוק", דף הפייסבוק שנלחם בתקיפות המיניות במגזר החרדי. מפעילי הדף עזרו לאורנה לקבל טיפול נפשי ולהגיש תלונה במשטרה נגד הרב התוקף, שנחקרת בימים אלה.
מאז ש"לא תשתוק" עלה לאוויר, לפני כשנה וחצי, הגיעו לשלושת מפעיליו מאות תלונות של נפגעי ונפגעות תקיפה מינית במגזר החרדי. במקרים רבים התוקפים היו בעמדות בכירות בקהילות שלהם – רבנים בישיבות, מורים ומשגיחים. עשרות כתבי אישום הוגשו עד היום בעקבות פעילות הדף, חלקם נגד פדופילים שפגעו מינית בילדים, ובכמה מקרים כבר הושגו הרשעות. כל זה לא מובן מאליו בחברה החרדית, שספגה לא מעט ביקורת על טיפולה, או אי-טיפולה, במקרי אונס ותקיפה: מדרישה מהנפגעים לא להתלונן במשטרה כדי לא להוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה, ועד גיבוי שניתן דווקא לתוקפים.
"מאז שיצאנו לדרך אנחנו מוצפים מדי יום בתלונות, במידע על פדופילים ועבריינים ובסרטונים שמתעדים את מעשיהם", אומר צביקי פליישמן, אחד ממנהלי הדף. "במשך שנים חששו לדבר על הנושא הזה בחברה החרדית, 
גלל ענייני צניעות, והתוצאה היא בורות. המטרה שלנו היא לשבור את קשר השתיקה הזה, לחשוף את התופעות, 
לשקם את הנפגעים ולדאוג שימצו את הדין עם התוקפים. אני יכול לומר שהצלנו עשרות אנשים מהתאבדות".

לא מתביישים להיעזר בחילונים

כמו הדף עצמו, גם הסיפור מאחורי הקמת "לא תשתוק" מבטא במידה רבה את היפתחותה ההדרגתית של החברה החרדית. במרכזו עומדים שלושה חרדים צעירים: החלוצה היתה אביגיל קרלינסקי (28), סטודנטית לסוציולוגיה מירושלים, שכתבה בפייסבוק שיש נשים במגזר שחוששות לצאת לרחוב מחשש שיתקפו אותן מינית. בשיח הער שהתפתח בלטו שני מגיבים: פליישמן (27), בוגר לימודי פסיכולוגיה שמשתחרר בימים אלה מהרבנות הצבאית; ורחלי רושגולד-גוטליב (30), אחות במקצועה וסטודנטית לתואר שני במגדר, שלמדה ייעוץ מיני ותחל בקרוב לטפל בנפגעי תקיפה מינית בבית החולים כפר שאול. 
כשהדיון בפייסבוק גווע, השלושה החליטו שהם חייבים לעשות משהו. "ראינו שלא מעזים להגיש תלונות במשטרה נגד חשודים בתקיפה מינית בחברה שלנו, שהדברים נסגרים בתוך החצרות, ושהמצב רק מחמיר", אומר פליישמן. "בהתחלה טיפלנו בנפגעים מינית שניסו להתאבד, היינו עוזרים להם מול הרשויות ומזעיקים את המשטרה אם צריך. רבים מהם יצאו וחזרו מבתי חולים פסיכיאטריים, חיים אבל מתים מבפנים. עם הזמן התחילו להגיע אלינו גם אנשים שנפגעו לאחרונה".
בשלב הזה שינה הדף את אופיו והפך אקטיביסטי יותר. מי שייכנסו אליו עכשיו ימצאו בו סרטונים שמתעדים חשודים בתקיפה מינית, הכרעות דין וחדשות בנושא. הפעילות החשובה יותר מתקיימת מאחורי הקלעים: מתלוננות ומתלוננים לרוב פונים אליו בהודעה פרטית כדי לא להיחשף, ומקבלים מענה תוך דקות. רושגולד-גוטליב, בגלל הסמכתה הטיפולית, נותנת את המענה הראשוני, ואחר כך השלושה עובדים כמעין חמ"ל. "אנחנו לא מתביישים לפנות לגורמים חילוניים", מבהיר פליישמן. "אנחנו עוזרים למי שרוצה להתלונן במשטרה, אבל לא כולם רוצים לפנות, ואותם אנחנו מקשרים לגורמי הרווחה והבריאות".
ההשפעה של הדף מורגשת היטב ברחבי העולם החרדי, מקהילות פתוחות יחסית שמחוברות לעולם החילוני ועד מאה שערים. לאחרונה, למשל, חשפו מנהלי הדף באישור הפרקליטות כתב אישום נגד רב מהשכונה, שאנס את אשתו והתעללה בה ובילדיו. "הוא השאיר אותה לילה שלם עירומה מחוץ לבית", אומר פליישמן. "קיבלנו טלפון מתושב השכונה שדיווח עליו, ובעקבות הפרסום קיבלנו מאנשי מאה שערים עוד פניות בנוגע לפגיעות מיניות". בחלק מהמקרים, אגב, דווקא התוקפים עצמם יוצרים קשר עם אנשי הדף ומתוודים על מעשיהם.
כשפליישמן נשאל על מקרים שבהם רבנים וראשי ישיבות מחרימים קורבנות שהתלוננו במשטרה או פנו לגורמי הרווחה, הוא שוקל את דבריו בזהירות. "החרדים הם לא אנשים רעים", הוא אומר, "יש בורות בתחום הזה, הם לא מבינים עד כמה תקיפה מינית זה דבר חמור. אולי זה נובע מכך שרבים מהם היו בעצמם קורבן כילדים או נערים, ולכן הם מעדיפים להדחיק את זה. חשוב להם לשמור על תדמית נקייה ושלא ידבק בהם רבב, אז חלקם משלמים למשפחות הקורבנות פיצויים שקטים כדי שלא יתלוננו".

גם הרבנים מתחילים להבין שדרוש שינוי

מי שמסרבת להדחיק את הפגיעה שעברה היא רושגולד-גוטליב. בילדותה, בחסידות גור המסתגרת, תקף אותה מינית קרוב משפחה. "אמא שלי גרמה לכך שזה ייפסק, אבל לא ידעה איך לטפל בזה. אני לא מאשימה אותה, היא היתה אמא נפלאה, פשוט לא היתה מודעות. עברתי משבר וברוך השם טיפלתי בעצמי ונרפאתי. אני מקדישה היום את חיי לסיוע וטיפול בנפגעים: מתקשרים אלי בשתיים-שלוש בלילה, אני תמיד זמינה. אני יודעת שאם לא אענה לטלפון, בבוקר זה כבר לא יהיה רלוונטי".
לדבריה, לא רק מגבלות הצניעות מונעות את הטיפול בנפגעים ובתוקפים, אלא גם החשש מלשון הרע. "קיבלתי דיווח על פדופיל שהתעלל מינית בילדים, אבל המדווח סירב לחשוף את שמו כי זו הלשנה", היא אומרת, "אנשים כאלה צריכים להבין שהנפגעים זועקים לעזרה. לא ייתכן שלתלמידת סמינר שהותקפה לא יהיה מי שיסייע לה. על פי התורה אונס שקול לרצח, ואסור שצניעות ולשון הרע יבואו על חשבון מוגנות מינית. זה תהליך שצריך להתחיל ברבנים, במורים ובהורים, ומשם לחלחל".
חלק מהתלונות שמקבלים אנשי הדף עוסקות דווקא במי שאמורים להעניק סיוע נפשי. כך במקרה של עדה, שדיווחה להם על מטפל (מעין פסיכולוג במגזר החרדי) שאנס אותה תקופה ארוכה. "בקהילה שלי חשבנו שאני משקרת, לא האמינו לי", היא אומרת, "בעלי יצר קשר עם 'לא תשתוק', וגם אז היה לחץ של רבנים שלא נתלונן. רק אחרי שהפיצו את כתב האישום נגדו חלקם הבינו שהוא עשה מעשה חמור, אבל עדיין היו מי שתמכו בו וחיזקו אותו".
לדברי אביגיל קרלינסקי, לדף הגיע גם מידע נגד אישי ציבור חרדים מוכרים שחשודים בתקיפות מיניות, אך הם נזהרים מלחשוף אותו ללא הוכחות מוצקות. "אנחנו לא נעשה לעולם שיימינג לחשודים בתקיפות מיניות אם אין לנו מספיק הוכחות – עדויות, סרטונים, חקירה או כתב אישום. לא נעשה טעויות שיחסלו את העבודה שאנחנו עושים למען הציבור החרדי".
קרלינסקי מציינת שיש רבנים בולטים שתומכים בפעילות הדף מאחורי הקלעים, אך מבחינתם הנושא עדיין רגיש מכדי להיחשף. "יותר ויותר רבנים לא מוכנים שתוקפים מיניים ופדופילים יהיו חלק מהקהילה שלהם. ההישג הגדול שלנו, חוץ מהעזרה לפונים ולבני משפחותיהם, הוא שאף רב לא יצא נגדנו או קרא להחרים אותנו. זה מדבר בעד עצמו".

המורה נחשף כפדופיל, הקהילה הגנה עליו

אחת הפרשות החמורות שבהם טיפלו מנהלי הדף עסקה באהרון ליסון, מורה בתלמוד תורה בבית"ר עילית. "למדנו יחד בחברותא באחת הישיבות, תלמיד חרוץ", מספר פליישמן, "בחיים לא חשבתי שאדם כמוהו יתגלה כפדופיל. הוא האחרון שהעליתי על דעתי".
אלא שליסון הורשע לאחרונה במעשים מגונים בשלושה אחים שלמדו אצלו במשך חמש שנים. כשהילדים בגרו הם סיפרו על כך לאמם, וזו יצרה קשר עם אנשי "לא תשתוק". הפרשה התגלגלה במהירות למשטרה ולהגשת כתב אישום, ופליישמן וחבריו הגיעו לכל הדיונים בבית המשפט כדי לתמוך בנפגעים ובהוריהם.
"הייתי בן 14 בערך כשהמורה אהרון לקח אותי למקווה", שחזר א', אחד האחים, בחקירתו במשטרה. "היינו עירומים ואז הרגשתי את איבר המין שלו נוגע בי. במקרה אחר הוא נכנס למקווה כשהייתי שם לבד. הוא אמר לי כמה שהוא אוהב אותי, שיבח אותי, ואז החל לגעת בי ונצמד אליי בחוזקה. כשהוא גמר הוא עזב אותי והלך". אח אחר העיד שליסון הזמין אותו לביתו בתירוצים שונים: "הוא חיבק וליטף אותי, נצמד לי לגוף ונגע בי", סיפר ד', והוסיף שליסון תקף אותו גם בבית הכנסת.  
"אני לא מצטערת לרגע שפנינו למשטרה, אבל שילמנו על כך מחיר כבד", אומרת לנו רות, אמן של הילדים. "באופן אבסורדי אנשי הקהילה תמכו במורה, ואותנו הפקירו, החרימו ונידו, פרט לבודדים שתמכו בנו בשקט. טענו שאנחנו משקרים ושמדובר בעלילה. הילדים נאלצו להעיד במשך שעות ארוכות בבית המשפט והתמוטטו נפשית, הם עברו גיהינום שאי אפשר לתאר ולא קיבלו עזרה. איבדנו חברים יקרים, וגם לאחר ההרשעה אף אחד לא ביקש סליחה מאיתנו".
"לכל דיון הגיע גדוד של בני משפחה וחברים שתמכו בליסון", אומר פליישמן, "אף אחד לא העז לסייע לרות ולילדיה, הקורבנות האמיתיים בסיפור הזה. החלטנו שנגיע לכל הדיונים כדי שהם לא ירגישו לבד". בנוסף דאגו מנהלי הדף שהמשפחה תקבל ספר ובו מאות מכתבי תמיכה. "זה נתן לנו כוח להמשיך", אומרת רות בהתרגשות, "הם עשו עבורי ועבור ילדיי עבודת קודש. עד היום הם משמשים עבורנו אוזן קשבת בכל שעות היממה".
כעת מתכוונת רות להגיש תביעה אזרחית במיליוני שקלים נגד ליסון בגין הנזקים הנפשיים שגרם לילדיה. "אנחנו לא נוותר לו, נתבע אותו לאחר מתן גזר הדין בעוד כחודשיים. אני רוצה לקוות שעוד משפחות מהמגזר החרדי שילדיהם 
נפגעו מינית לא ישתקו יותר, ירימו קול ויתלוננו כדי למנוע מקרים נוספים".

תקף בישיבה אחת, עובר לישיבה אחרת

מעודדים מהצלחתם בפרשת ליסון, אנשי "לא תשתוק" מטפלים בימים אלה בעוד כמה מקרי פדופיליה. באחד המקרים הם סייעו לאם מאזור ירושלים, שגילתה שרב הישיבה של בנה תקף אותו מינית, להתלונן נגדו במשטרה. "מה שהדהים אותנו הוא שהרב נזרק מהישיבה בעקבות המקרה הזה, אבל בימים הקרובים אמור להתמנות לראש ישיבה אחרת", אומרת קרלינסקי. בנוסף סייע הדף ללכוד שני פדופילים מבני ברק וירושלים שפגעו מינית בילדים, לאחר שהעלו סרטונים המתעדים אותם, וכן להוביל להדחת ולחקירת משגיח ישיבה החשוד באונס אחייניותיו.
הפעילות הזאת חשובה במיוחד, אומר פליישמן, לאור העובדה שמערכת החינוך החרדית עדיין נמצאת מאחור בטיפול בתקיפות מיניות. "אני זוכר שכילד לא למדנו על מיניות. היה לנו שכן שפיתה בממתקים ילדים מהכיתה שלי ונגע בהם, ולא הבנתי מה הוא עושה. אחד המורים ראה את זה ולא עשה כלום, זה לא הדליק לו נורה אדומה". קרלינסקי, מנגד, מציינת שבתקופה האחרונה נושבות רוחות אחרות: "יש מקרים של רתיעה ממורים גברים, ומוסדות שהחליטו שרק מדריכות ומורות יטפלו בילדים. יכול להיות שזה מוגזם, אבל זה עדיף על תקיפות מיניות".
מי שמרגיש היטב את השינוי הזה הוא אהר'לה יקטר, קברן מבני ברק שהפך את תפיסת הפדופילים במגזר החרדי למפעל חייו. הוא הוביל ללכידת עשרות מהם בשנים האחרונות, ומעביר לאנשי "לא תשתוק" מידע על בסיס כמעט יומיומי.
"החרדים חשופים היום ברובם הגדול לפייסבוק, בעיקר לצורכי עבודה, והדף הזה גרמו לעלייה דרמטית במודעות", אומר יקטר, "יש שינוי אמיתי בגישה של בכירי המגזר החרדי לעומת שנים עברו. בחצרות מסוימות אסור למורים לחבק ילדים בחדר, ואפילו להחליף בגדים לילדים שעשו צרכים – במצב כזה מזמנים את ההורים. יש משגיחים בשכר במקוואות בבני ברק שדואגים שלא יהיו טבילות של יותר משתיים-שלוש דקות. ועדיין, יש עוד דרך ארוכה עד שנברך על המוגמר".
התהליך הזה, אומר יקטר, לא עובר בלי התנגדות: בין היתר הוא ספג איומים על חייו מצד בכירים שחבריהם ובני משפחתם נתפסו במעשי פדופיליה. "הגיעו טלפונים מרבנים די מוכרים שדרשו שאפסיק את הפעילות ואבטל תלונות שהגשתי למשטרה. אבל אני מפחד רק מהקדוש ברוך הוא, וככל שמאיימים עלי זה רק מעלה לי את המוטיבציה להמשיך. כל פדופיל שלא נעצר זו פצצה מתקתקת שצריך לנטרל ומהר, ולא משנה לי אם הוא בן של רב או ראש קהילה".

המהפך של אתרי החדשות החרדיים

כעת רוצים קרלינסקי, רושגולד ופליישמן לצאת מגבולות פייסבוק. לאחרונה הם ייסדו עמותה, ובעתיד הם שואפים להקים מרכז גדול לנפגעי תקיפות מיניות במגזר החרדי, שבין היתר יעזור להם לתקשר עם המשטרה. "יש היום פסיכולוגים ועובדים סוציאליים חרדים שמטפלים בנפגעי תקיפה מינית, אבל עדיין חסרים חוקרי משטרה חרדים שמבינים את המנטליות ויכולים לעזור לקורבנות להיפתח", אומרת קרלינסקי, ומציינת שהשלושה איתרו חוקרת חרדית ומפנים אליה תלונות.
מי שעברו מהפך, לדברי קרלינסקי, הם אתרי החדשות החרדיים: בעוד שהעיתונות הכתובה עדיין מתעלמת מעבירות מין, באינטרנט כבר לא מהססים לעסוק בהן ולהעלות את המודעות. "זה עדיין לא מספיק, אבל אני מאמינה שהחברה החרדית תשתנה", היא אומרת, "אנחנו מודעים לרגישויות ומנסים ללכת בין הטיפות, אבל גם לעודד כמה שיותר אנשים לפנות אלינו. עצם העובדה שמדברים על תקיפות מיניות ועל התוקפים זה צעד קדימה שהצלחנו לחולל, ומבחינתנו זאת רק ההתחלה".